אגב, מהו שינוי? זהו ניגוד בין שני מצבים לבין הדרך, התהליך המוביל מאחד לשני. הניגוד בין שני חזיונות, שתי מטרות, שתי דרכי פעולה.
איך מגדירים שינוי?
שינוי. החלף. השינוי. כמו החלפת יורו לדולרים, שטר חליפין או הביטוי "תן את השינוי".
במגמת "לתת את השינוי", היא ערמומיות של החיה שבאמצעותה היא מסיטה את החבורה על עקבותיה של חיה אחרת. "לתת למישהו את השינוי" הוא לגרום לו לקחת דבר אחד אחר. איכשהו לנסות לגרום לו לבלוע נחשים. "לקחת את השינוי" זה להטעות.
כל אלו דברים שחייבים להשאיר בצד כשמדובר בנהיגה, תמיכה או חווית שינוי בצורה חיובית ויעילה.
מניסיוני, ראיתי שינויים שהוכרזו ולא עוקבים אחריהם עובדות; מקורבים אחרים ולא עוקבים אחריהם. בשני המקרים, ההנהלה איבדה אמינות ובהמשך היה קשה יותר לבצע טרנספורמציות בתוך ארגונים אלה.
אנו מכירים גם את הביטוי "שנה את דעתך כמו חולצות". ראיתי גם ארגונים שבהם שינויים בראייה, בקורס, באוריינטציה, במדיניות ובאופן הפעולה היו תכופים כל כך עד שעובדים נדיבים נענו אפילו בלי לנסות להבין מדוע ולמה. בארגון מסוג זה ברור כי נראה כי מעורבות ומוטיבציה נמצאות ביחס הפוך למספר השינויים.
בקיצור, כדי לנצח בבורסה אתה צריך לדעת איך לעשות את זה. שנה את המנגינה שלך: כן, אבל לא לעתים קרובות מדי וברור בחוכמה מניסיוני שלי. מבחינת השינוי, כמו בתחומים רבים, מי שלא מצליח להתכונן מתכונן לפשיטת רגל.
כדי לדמיין שינוי, הצעד המהותי וההכרחי הראשון הוא להתמקד בשני המרכיבים הללו המהותיים בעצם הרעיון של שינוי: המצב ההתחלתי והסיטואציה שאליה יש להגיע, המצב הנוכחי והמצב הרצוי.
שלבי שינוי
מלאי: המצב הנוכחי - מצב לאחר שינוי
שלב ראשון זה מורכב מ ללמוד את שני האלמנטים הללו בפירוט. אם הרעיון הוא לשנות כדי להתרחק ממצב שכבר לא מתאים לו, עדיף להתחיל ללמוד את המצב הנוכחי ולהיפך אם פרויקט השינוי נגרם דווקא על ידי הרעיון של התקדמות לקראת מצב היה נראה מתאים יותר.
לא משנה מה הסדר, לימוד, ציון, הגדרת המצב הרצוי והמצב הנוכחי מאפשר להימנע מעזיבה מראש , קיבלו רעיונות, הובלות שווא ונוטים למצב מציאותי. באופן כללי כדי להגדיר את שתי המדינות, אני מיישמת את עצמי לאסוף ולסווג את המידע על פי 6 הרמות ההגיוניות המוצעות על ידי רוברט דילץ: הסביבה (שם, כאשר, עם מי) ההתנהגויות (הפעולות), היכולות (הכישורים, כישרונות, איכויות), אמונות וערכים, זהויות ומשמעות.
ניתוח ההבדלים והדמיון בין 2 המצבים
השלב הבא הוא לנתח את הניגודיות. זאת אומרת השווה את שני המצבים האלה, שני המצבים האלה : מה דומה ומה שונה.
תרגיל זה מתחיל לתת חזון ראשון של שינוי, של הפער בין שני המצבים, של המרחק שיש לכסות. הוא עוזר להעריך את חשיבות השינוי ובאיזו רמה הוא. שלב זה מסתיים בניתוח מערכתי המורכב מהערכת ההשלכות, הישירות והעקיפות, על המערכת הנוכחית. מהן ההשפעות הבטחוניות. יש כאן שיטות וכלים מסוג מטריצה המאפשרים לך להסתכל מקיף על המצב.
בסוף שני השלבים הראשונים הללו, המטרה היא לדעת את נקודת ההתחלה ואת נקודת הסיום, לדעת מהם היתרונות, האינטרסים שיש לשנות והנושאים הקשורים לשינוי (ההשלכות). במקרים מסוימים, בשלב זה עשויה להישאל שאלת GO / NO GO.
מתווה את הדרך לשינוי
לאחר בדיקת המצב הנוכחי, המצב הרצוי והניגודיות, השלב השלישי הוא ניתוח הנתיב. כלומר התהליך, השלבים השונים והאמצעים שיש ליישם כדי לעבור מהמצב הנוכחי למצב הרצוי.
יש שתי גישות אפשריות: חיזוי ושידור חוזר:
- ה חיזוי מורכב מההתחלה מהמצב הנוכחי והתקדמות לקראת המצב הרצוי.
- ה שידור חוזר מורכב מההתחלה מהסיטואציה הרצויה וחזרה למצב הנוכחי.
אני מצידי מעדיף לנקוט בשתי הגישות, החל באחת או אחרת, זה לא משנה. ביצוע הנתיב בכיוון אחד ולאחר מכן בכיוון השני נותן אלמנטים שונים ומשלימים.
גישת מערכות ושינוי
בסוף שלב זה, המסלול מותווה. בכל אחד מהשלבים, באופן מערכתי, מוגדרים אלמנטים שונים: עם מי, היכן, מתי, הפעולות שיש לבצע, הכישורים, התכונות, האמצעים למימוש, האמונות המסייעות, הערכים והצרכים מרוצה, ייצוג הזהות המשויך והמשמעות הניתנת לפעולה.
בשלב זה השינוי כתהליך מעבר מ"מצב "א 'ל'מצב' ב 'ברור. מקבלי ההחלטות מחזיקים בידם את כל המרכיבים המאפשרים להם לבטא GO או NO GO. המשחק שווה את הנר? הרלוונטיות של הערכה זו תלויה במידה רבה באובייקטיביות ובחוסר הפניות שבה מבצעים את הצעדים הקודמים, ומכאן החשיבות בביצוע העבודות המקדימות באופן קולגיאלי והאינטרס לערב נקודת מבט חיצונית.
שינוי בכונן
התוצאות של שלושת השלבים הקודמים הן כולן נתוני קלט לתכנון אחר כך של מערכת התמיכה, ניהול שינויים.
עיצוב המכשיר הזה הוא מבחינתי שלב ההכנה השני לכל טרנספורמציה. הוא מתמקד בעיקר בשני צירים:
- ה שליטה על תהליך השינוי,
- ה מוֹטִיבָצִיָה.
זה מכוון ל להגדיר את האינדיקטורים שיבטיחו את התנהלות חלקה של הפעולות.
מבחינת המוטיבציה, מערכת ניהול השינויים מתמקדת בתקשורת ובשיטות ניהול. איזה מידע צריך לספק ולאסוף בתחילת ולאחר מכן לאורך כל תהליך השינוי, למי, באיזו תדירות ובאיזו צורה? חשוב כאן להדגיש כי אכן מדובר בתקשורת ולא בהפצת מידע. התקשורת חייבת להיות דינאמית ואינטראקטיבית.
לדעתי, כל תהליך שינוי חייב להיות קשור באופן שיטתי לתהליך תקשורת פורמלי ולקו ניהולי ברור וברור.
שלבי הכנה אלה לכל שינוי הינם הכרחיים. הזמן, האנרגיה והמשאבים המוקדשים להם אינם כמובן חסרי חשיבות, אך ללא ספק בשום אופן עם מה שיהיה צורך לפרוס לתיקון תהליך לא מתאים ולתיקון השלכותיו. מניעה עדיפה על ריפוי.
